כל פעם מחדש עולה שאלה זו מחדש ולכן חשבתי שבפוסט קטן אעשה סדר בדברים ודווקא כיום ששוק עריכת הדין מוצף ויש האומרים פרוץ, שאלה זו של יחסי עורך דין-לקוח וחובת הנאמנות ללקוח עולה לא פעם !
לקוחות נחשפים לים של עורכי דין אבל צריכים לדעת לבחור את הטוב ביותר עבורם ( לא תמיד היקר ביותר ולא תמיד הזול ביותר ) וצריך להבין שבחירת עורך דין היא צעד משמעותי וחשוב ויש לו השלכות רבות !
לא פעם עולה שאלה זו וישנה חשיבות לכימיה בין העורך דין ללקוח ודבר זה משפיע על העבודה בצורה ניכרת ! , אני יכול לספר לכם שלא פעם שאני נפגש עם לקוח ואין לי את הכימיה אני בעצמי מוותר ומבקש להיפרד כידידים וברוך השם עד היום כל לקוחותינו מאושרים וקיבלו יחס של VIP ושיש כימיה יותר קל לתת יחס שכזה וישנה פתיחות בין הצדדים והטיפול זורם בהרמוניה וכמובן התוצאות טובות בסופו של תהליך !
כשבוחנים את מערכת היחסים בין עורך דין ובין לקוחו, יש לתת את הדעת למארג הציפיות הלגיטימיות ההדדיות, הטמוע במערכת היחסים, בין אם הצדדים הסדירו אותה בכתב בין אם לאו.
מארג הציפיות, מטיל חובות על עוה"ד כלפי לקוחו. ולכן אבקש לחדד את אותן ציפיות ,ואת החובות הנגזרות מאותן ציפיות.
חידוד מארג הציפיות הלגיטימיות, מבהיר הן לעוה"ד והן ללקוחותיו, את זכויותיהם וחובותיהם, כאשר הקשר קיים ואף לאחר שהסתיים.
ניתן להצביע על לפחות שלושה חיקוקים החלים במערכת יחסי עו"ד- לקוח :
חוק לשכת עוה"ד התשכ"א- 1961,
חוק השליחות-התשכ"ה – 1965
חוק הנאמנות התשל"ט-1979.
אחריות עוה"ד לפי דיני החוזים ( פסיקה )
"בין עורך-הדין ללקוחו מתקיימים יחסים חוזיים, עורך-הדין נוטל כלפי לקוחו אחריות, ואין זה אלא טבעי וסביר שהלקוח יסתמך על כך שעורך-דינו יפעל תוך הקפדה על שמירת חובת זהירות, והדברים נאמרו …: "עורך-דין, המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח… רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא 'לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות'" .ע"א 2625/02 נחום נ' דורנבאום (2004) , נח (3) 385.
אצלנו במשרד לפחות הקשר עם הלקוח הוא 24/7 ואנחנו משתדלים לתת את הנשמה ללקוח ולא פעם עד השעות הקטנות של הלילה .
ישנה חשיבות לשתף את הלקוח בעשייה , שקיפות ואמינות !
לעניין התיק ששלחתי לך קישור מאתר פוסטה
מלל = עוד תיק שטופל במשרדנו , ליווי משלב החקירה ועד סיום המשפט. משרדנו מאמין, כי לכל אדם באשר הוא, מגיע ייצוג הולם.
המשרד מלווה את התיקים, החל מהשלבים הראשונים ועד שלביו האחרונים, תוך דגש על ליווי אישי צמוד, בכל שעה ובכל ימות השבוע, על מנת לאפשר זמינות מרבית, גמישות ואוזן קשבת לכל לקוח ולקוח.
המשרד רואה בכל תיק, כאילו היה מאבק חיינו – אסטרטגיה נכונה ונקודתית, חשיבה מחוץ לקופסא לכל תיק ללא פשרות ועד להשגת התוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח.
זכות ההיוועצות ויעוץ ראשוני לפני חקירה
חקירה היא אמנם רק השלב הראשון בהליך הפלילי גם אם הוזמנת בטלפון או עוכבת לחקירה בשטח חשיבות החקירה הראשונית על מהלך ההתפתחות והתקדמות תיק החקירה בהמשך היא מאד קריטית בד"כ החקירה הראשונית שמוסר הנחקר לחוקר היא הקריטית, למעשה יש למהלך זה חשיבות מכרעת על המשך החקירה וגיבוש התיק לדין או גניזה בהמשך ( אם זה גניזה במשטרה או בתביעה או בפרקליטות )
אחת הזכויות המהותיות הקיימת לחשוד ו/או נחקרו/או עצור הנה זכות ההיוועצות עם עורך דין, מדובר בעצם בזכותו של הלקוח להיפגש עם עורך דין פלילי, בטרם ימסור את גרסתו ותגובתו לחשדות המועלים ע”י משטרת ישראל כנגדו, זכות זו הנה זכות מהותית וחשובה ביותר !
הבסיס החוקי נקבע בסעיף 34 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים), התשנ”ו-1996 נקבע הכלל כדלקמן:
(א)עצור זכאי להיפגש עם עורך דין ולהיוועץ בו.
(ב) ביקש עצור להיפגש עם עורך דין או ביקש עורך דין שמינהו אדם קרוב לעצור להיפגש עמו, יאפשר זאת האחראי על החקירה, ללא דיחוי.
(ג) פגישת העצור עם עורך הדין תיעשה ביחידות ובתנאים המבטיחים את סודיות השיחה, אולם באופן המאפשר פיקוח על תנועותיו של העצור.
וכך פסק בימ”ש העליון בסוגיה זו: “חשיבותה של זכות הפגישה וההיוועצות עם סנגור בשלב החקירה נובעת מכך שככלל, חקירה על-ידי אנשי מרות מהווה סיטואציה מורכבת ולוחצת עבור כל מי שנחקר בתנאי מעצר כשהוא ניצב לבדו אל מול חוקריו. הדעה המקובלת היא כי זכות הייצוג וההיוועצות בעורך-דין מסייעת לשמירה על זכויותיהם של נחקרים, להבטחת הגינותם של הליכי החקירה ולמניעת ניצול לרעה של פערי הכוחות המובנים בין העצור לאנשי המרות החוקרים אותו. בהקשר זה, ניתן להצביע על מספר טעמים המצדדים בזכותו של העצור לייצוג משפטי בשלב החקירה: ראשית, היוועצות העצור עם עורך-דינו מסייעת לוודא כי העצור מודע למכלול זכויותיו, ובהן הזכות לחקירה הוגנת בלא שיופעלו עליו אמצעי חקירה פסולים, החיסיון מפני הפללה עצמית וכן זכות השתיקה. ההנחה היא כי עורך-הדין יקפיד על מתן הסבר לעצור בדבר זכויותיו בחקירה בלשון מובנת ופשוטה, וכן יבאר לו את המשמעויות הנלוות לאי מסירת גירסה בחקירת המשטרה. כבר נאמר בפסיקתו של בית-משפט זה כי: “הזכות לסנגור טומנת בחובה את האפשרות הלגיטימית שעורך-דין ייעץ לחשוד או לנאשם לשתוק ולא למסור כל הודעה למשטרה” ראה: ע”פ 5121/98 טור’ רפאל יששכרוב נ’ התובע הצבאי
החקירה המשטרתית מהווה את הבסיס למשפט שיערך או לגניזה
במהלך החקירה נאספות ראיות ע"י החוקרים, כל דבר שתבחר לומר, או לא לומר, יימדד ויישקל על ידי גורמי החקירה בבואם להחליט אם לסגור את התיק או להמליץ על הגשת כתב אישום.
ישנה משמעות וחשיבות רבה למעשי הנחקר והגרסה אותה מוסר לחוקרים בחדר החקירה ואפילו לשוטרים בשטח או במסדרון התחנה ולעיתים אף בתוך תא המעצר ודַּי לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא, דבריך והתנהגותך בעת החקירה יש להם משמעות כי למעשה אסור לשכוח שאדם במצוקה עושה הרבה טעויות בד"כ.
עבור אדם חסר ידע וניסיון וגם לא פעם לכאלו שנחקרו עשרות פעמים יעוץ משפטי טרם החקירה היא קריטית וככל שנוקטים באסטרטגיה נכונה כבר בתחילת הדרך ככה הסיכוי להצליח בהמשך לסגירת התיק או לחלופין למזעור הנזק במקרים מסוימים על הנחקר לעשות ככל שניתן כדי לקבל ייעוץ וליווי משפטי ברמה הגבוהה ביותר כבר בשלב זה , הגעת עורך דין פלילי ליעוץ טרם חקירה וההיוועצות משולה להגעת מד"א לאחר תאונה לשטח !
הכותב עוה"ד יוסי קטש מומחה למשפט פלילי ומעצרים, משמש כסגן יו"ר הפורום הפלילי הארצי בלשכת עורכי הדין בישראל 054-4300949
צווי חיפוש עם צו ובלי צו הפן החוקי והתנהלות
חברים יקרים לאור שאלות רבות שאני נשאל בקרים לערבים ולעיתים באמצע הלילה ואני מוצא את עצמי עונה תוך כדי שינה החלטתי לרכז עבורכם מספר נקודות חשובות בנושא חיפושים בלי צו.
רבותי שאנו עוסקים בחיפוש בצו, כלומר, בית המשפט הורה בצו כי הוא מתיר למשטרה לערוך את החיפוש וזאת לאחר שהמשטרה פנתה לבית המשפט ביוזמתה וביקשה צו המתיר לערוך חיפוש וזאת לאחר שהציגה בפניו חומר שלעיתים הינו חסוי וזה כמובן במעמד צד אחד שהשוטר אחד על אחד מול השופט והשופט לא פעם מסתמך על הצהרת המשטרה או חומר חקירתי מתיק שמתנהל וכמובן מה שבדרך כלל קורה זה חומר מודיעני שהינו בדרך כלל מידע שהמשטרה מקבלת מאותם גורמים שעובדים איתה ,מה שנקרא בשפת הרחוב " מלשנים "
יש מקרים בהם המחוקק נותן למשטרה סמכויות חיפוש ללא צו שיפוטי כפי שהוסבר קודם לכן
חיפוש זה נעשה על ידי שוטרים ללא פיקוח וללא היתר הניתן מראש על ידי בית המשפט וכמעט אין בו הגבלות . על מנת למנוע מצב ששוטר מזדמן יחליט לערוך בגופכם, במכוניתכם, או בביתכם, חיפוש, או על פי "תחושת בטן" או כל גחמה אחרת וכדי למנוע מצב בו שוטרים ינצלו לרעה את כוחם, קבע החוק מספר תנאים . כך, למשל, בהתייחס לחיפוש בבית נקבע בפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), תשכ"ט-1969כי חיפוש זה ייערך רק באחד המקרים הבאים:
- יש לשוטר יסוד להניח שבמקום מבוצע פשע ( מעכשיו ) או בוצע לאחרונה פשע ( המונח "זה מקרוב" מתייחס לשעות שהפסיקה הגבילה אותו עד 24 שעות )
- מחזיק( לא בעלים , למעשה כל מי שנמצא אותה עת במקום ) המקום פנה לעזרת המשטרה.
- אדם המצוי ( כל אדם ) שם פנה לעזרת המשטרה ויש יסוד להניח שמבוצעת שם עבירה מכול סוג חטא , עוון או פשע
- נמלט לשם אדם המתחמק ממעצר ( מרדף חם עם קשר עין ) או עבריין בורח ממשמורת חוקית ( מסתתר או נמצא מי שחב מעצר עם צו או ללא צו )
למעשה, המשטרה מבצעת חיפושים רבים במקרים רבים אשר כלל לא עונים על ההגדרות שנקבעו בחוק, וזאת במקרה שניתנה הסכמה לחיפוש. שימו לב – למרות שאין כל הגיון להסכים ולאפשר לשוטרים להיכנס לבית ולחפש בו, או – גרוע יותר – לחפש על גופו של האזרח, חיפושים אלו נעשים שוב ושוב בעקבות הסכמה מדעת לחיפוש. לכן חברים אני ממש לא ממליץ לתת לשוטרים לבצע חיפוש בהסכמה גם שאתה יודע שאין כלום בבית ומה הבעיה עם זה שהם יגידו לך אנחנו מחפשים סמים ואתה יודע שאין סמים ואז מוצאים לך משהו אחר ! וגם אם נתת הסכמה לחיפוש לשוטרים אתה יכול לומר בכול שלב שההסכמה מסיימת לגבי מקום מסויים או כל דבר אחר או סתם ככה כי בא לך וכמובן הסירוב לא יחשב לרעתך ואין צורך כלל בנימוק כלשהו ואסור לשכוח חברים אסור בתכלית האיסור לתת להם לחפש בטלפונים בהסכמה שכן לגבי טלפונים יש צורך בצו מיוחד וכמובן חוקר מוסמך ( איש מחשבים ) שיבצע את החיפוש !
מדוע, בכל זאת אנשים טועים יום וחיפושים כאלה קורים?
האזרח חושש מהמראה המאיים של השוטרים, הם נושאים נשק, בכוחם לבצע מעצר והם אף עלולים להיות אלימים. על כן, האזרח החושש מעדיף להסכים לביצוע החיפוש למרות שבעצם, זוהי הסכמה שניתנת מפחד ומאונס, או שהאזרח פשוט אינו מודע לזכויותיו.
לכן חברים כבר בשלב זה יש ליצור קשר עם עו"ד פלילי שינחה את האזרח ומעבר לכך עצם ידיעת השוטרים שעו"ד מפקח ירסן את פעולותיהם ! ויחשבו פעמיים לפני שהם עושים כל פעולה וכמובן הכי טוב שמקרים כאלו יבקש האזרח מן השוטרים להמתין לפני שמתחילים בחיפוש בכדי שיוכל להיוועץ עם עו"ד ואפילו שעו"ד יגיע למקום ותמיד לא לפחד לבקש שני עדים לחיפוש !
קיימות הוראות ברורות המתייחסות לחיפוש על גופו של אדם; גם כאן, מבוצעים חיפושים על אף שאינם עונים על התנאים בחוק, וזאת בעקבות הסכמה של מושא החיפוש.
בית המשפט העליון (בהלכת "יששכרוב" ואחר כך בהלכת "בן חיים") קבע כי ניתן לבצע חיפוש כאשר ההסכמה ניתנת מתוך מודעות לכך שניתן לסרב לביצוע החיפוש וכי במקרים מסוימים, בית המשפט עשוי לפסול ראיות שהושגו במהלך חיפוש שבוצע שלא בהסכמה מדעת. ואכן, בעקבות פסק הדין פורסם נוהל משטרה בו הוסברה לשוטרים האפשרות להכשיר חיפוש על בסיס הסכמה מדעת.
בנוהל זה הובהר לשוטרים כי לשם גיבוש הסכמת אמת לעריכת החיפוש, על השוטר לבקש את הסכמת האדם לעריכת החיפוש, תוך שהוא מבהיר לו כי נתונה לו הזכות לסרב לביצוע החיפוש, ואם יסרב, לא יפעל הסירוב לחובתו. כמו כן, הנוהל כלל אזהרה לשוטרים, כי אם לא ימלאו את החובות האמורות ולא יכללו התייחסות ברורה לעניין זה בדוחותיהם, המשמעות עלולה להיות פסילת הראיות.
עשרת הדיברות לחיפוש משטרתי, בהתאם לסוגי החיפוש:
- לדרוש עדים לחיפוש
בין אם נערך חיפוש בצו ובין אם ללא צו, יש לערוך את החיפוש בנוכחות עדים שאינם שוטרים. עימדו על נוכחות עדים. בסיום החיפוש, על השוטרים לערוך דו"ח חיפוש ורשימת חפצים שנתפסו במהלכו. על העדים לחתום על הדו"ח והרשימה. דאגו שהעדים יקראו את הרשימה בטרם הם חותמים וככל שיש להם הערות יש לצרף אותן לדו"ח, לקבל לידיכם או למסור העתק מהדו"ח למי מטעמכם.
- סמכות מעבר לאמור בצו
העובדה שיש צו חיפוש למקום מסוים, משמעותה שניתן לחפש רק במקום המצוין בצו. אסור לשוטרים 'לגלוש' למקומות אחרים. כך, צו חיפוש לבית לא מאפשר חיפוש במכונית. ככל שהשוטר מתכוון לחפש שם, הפנו את תשומת לבו כי אין לכך אישור. דאגו שהתנגדותכם תירשם.
- נטל ההסכמה לחיפוש ללא צו
ככלל, אם שוטרים מבקשים מכם לערוך חיפוש (ללא צו) ואין לכם מה להסתיר, עדיף להסכים לעריכת החיפוש ולחסוך טרטור ועוגמת נפש מיותרת. אם יש לכם מה להסתיר (שוב – כשאין צו) אסור להסכים!
השוטרים כמובן יפריחו רמזים שהסירוב יפגע בכם, ובכלל – "אם לא עשית כלום, מה יש לך לפחד?". אז זהו שזה לא עובד כך. זכותו של כל אדם לסרב לחיפוש והסירוב לא יעמוד לחובתו.
- חובת השוטר לתעד את דבריך
כאשר אתם מביעים התנגדות לחיפוש (בחיפוש ללא צו), וודאו שהשוטר רושם את ההתנגדות בלשון שהכתבתכם וקראו את הכתוב . עימדו על כך, חברים לא להתבייש או לפחד מקסימום השוטר קצת יתעצבן אבל לא יכול לעשות לכם כלום כמובן לעמוד על כך בצורה מכובדת כי אם יתחיל ויכוח הוא ינצל את המצב לטובתו וימצא סיבה כמו העלבת עובד ציבור , הפרעה לשוטר ומקרי קיצון אף תקיפת שוטר ורבותי אלה דברים שקורים כל יום !
- התנהגות בזמן החיפוש
לא להתיידד עם השוטרים, לא לקשקש, לא לספר סיפורים ולא להעלות דברים שאינם קשורים נקודתית לנושא. הם לא חברים שלכם ושיחות סרק עלולות לפגוע בכם. חפשו חברים אחרים. דברים אלו נכונים בין בחיפוש עם צו ובין בחיפוש ללא צו, ובכלל, בכל התנהלותכם מול גורמי חקירה ומשטרה על דבריך מיד ירשם זיכרון דברים שישמש אותם בנמשך נגדכם ! . מצד שני, היו מנומסים ואל תתחצפו לשוטרים, שלא תחטפו כתב אישום על העלבת עובד ציבור, או תעלו את רמת המוטיבציה לעצור אתכם .
- לא להתבייש ולשאול
כאשר שוטר מבקש לערוך חיפוש ללא צו, תדרשו לדעת במה אתם חשודים ומדוע אתם חשודים בכך. לא כל התנהגות שלא מוצאת חן בעיני שוטר מזדמן מצדיקה חיפוש. התנהגות מוזרה לא מצדיקה חיפוש.
- הסירוב לחיפוש
לידיעתכם ! חלה חובה על השוטרים להסביר שסירוב לחיפוש לא יפגע בכם. במידה ששוטר מאיים עליכם שאם תסרבו לחיפוש, יעצור אתכם, תעמדו על כך שהאיום יתועד ויירשם.
- לא לפחד ולחשוש
אם וכאשר מבוצע חיפוש, דאגו לתעד אותו בכל אמצעי אפשרי; לצלם ו/או להקליט. שימו לב שאינכם מפריעים באופן פיזי לעריכת החיפוש, שלא תהיה לשוטרים תואנה לחקור אתכם בגין "הפרעה לשוטר במילוי תפקידו " ואסור לשכוח שכיום רוב השוטרים מצוידים במצלמות גוף כך שצריך להיזהר בהתנהגות ובדיבור , חברים בעידן שלנו הכול מתועד ואסור לשכוח גם הם לא פראיירים !
- לא לדאוג בעניין נזק
ככל שנגרם נזק כתוצאה מהחיפוש, יש לצלם את המקום בהקדם האפשרי ולהזמין שמאי שיעריך את הנזקים וכמובן שניתן לתבוע אזרחית בגין הנזקים שנגרמו !
- לא להפסיד זמן חשוב
בהזדמנות הראשונה, צרו קשר עם עורך דין פלילי מנוסה שידריך אתכם כיצד להתנהל בהמשך החיפוש. עו"ד יוסי קטש ס' יו"ר הפורום הפלילי הארצי בלשכת עורכי הדין בישראל וס' יו"ר וועדת ביטוח לאומי ארצית בלשכת עורכי הדין בישראל