ניכור הורי

ניכור הורי כן או לא ?!

ניכור הורי כן או לא ?! איך הכל מתחיל?!.


הרי הכל מתחיל הסכסוך בני זוג.
אין כאן שיקול דעת של הילדים אשר לרוב נשאבים לסיפור הסכסוך.
קשה ולא קל וכמעט בלתי נמנע כאשר מתחולל הסיכסוך בין בני זוג שהילדים יהיו מאוחרי הקלעים
ולא באור הזרקורים.
העצבות,הריבים ,האגו ,העצבים,
המצב הכלכלי החדש לעיתים מעיב על הצדדים.

החבל נמתח ונמתח ויש חילופי מלים וכעס בדרך ,האשמות אחד כלפי השני ואז נוצר מצב שכל צד מהלך על ביצים כתוצאה מהמצב בין הפטיש לסדן .
הילדים אט אט נשאבים לסכסוך על לא עוול בכפם.
קשה לשמור על שפיות ( לא לכולם) הכל מתחיל להיות מתוח.
לעיתים ההרגשה שכל דקה שעוברת, הופכת להיות שעה.
מה קורה ששני בני הזוג , מתגוררים תחת קורת גג אחת.


כאשר הורה אחד מתחיל לישון בסלון או באחד החדרים אם יש חדר פנוי. המצב הופך לקשה ומתח באוויר הכל משתנה, האווירה הופכת להיות עכורה מתמיד המתח מדמה לבלון שמתנפח ומתנפח עד שלבסוף יכול להגיע לפיצוץ. לעיתים אי אפשר להעלים את ההרגשה ואת המתח מהילדים נוצר פה מצב חדש ולא נעים בלשון המעטה.
כאשר שהורה אחד עוזב את הבית גם פה המצב מתערער משתנה בין בני הזוג והילדים.
קשה לפסוח כאילו כלום לא קרה, הגעגועים, הכאב,העלבון,האגו ,המתח והמילים הנאמרות ונזרקות לחלל האוויר יכולות להרוג את נפש האדם עד כדי נזק בלתי הפיך.
התקשורת בין ההורים נפגעת והתקשורת והיא כבר לא אותה תקשורת.
המתח סורר ביניהם וכלי התקשורת לצערי הופך להיות בהודעות כתובות ולא תמיד נעימות.
לעיתיים העברת מסרים בין בני הזוג, המועברת דרך הילדים.
במצב שכזה המשקעים הינם קשים מנשוא.

נפש הילדים נפצעת ונשאבת לתוך מערבולת נפשית לא קלה לילדים ואף קשה להם לשאת אותה. העולם נחרב עליהם ממקום של קרקע מוצקת ,בית ובטחון של שגרת היום יום . של שהילדים שיש להם אבא ואמא.
שסביבת הבית מהווה להם ביטחון וסביבת חיים נורמטיבית וחיי שיגרה. הילדים מגיעים לביתם מבית הספר מהגנים,מסבא מסבתא ,מחברים מטיול עם חברות או חברים הקרקע היציבה, ביום אחד נישמטת להם מתחת לרגליים.
הילדים זקוקים שלמות וביטחון .הם רוצים את אבא ואת אמא.
עולמם של הילדים מטשטש, הביטחון שלהם נפגע ומשתנה.
הסכסוך בין ההורים פוגע בילדים , כתוצאה מכך נוצר מצב שהילדים הופכים להיות , צינור להעברת מסרים דרך הורה להורה. מצב של העברת מסרים בין הורים דרך הילדים יוצר אצל הילדים לעיתיים מתחים רגשיים ורגשות אשם והם נמצאים באמצע הסכסוך.שילוב הילדים כצינור להעברת מסרים וכלי בסכסוך , יכול לפגוע בנפש הילדים והם מרגישים פצועים ומבולבלים הצד הלא מובן שלהם בסכסוך ובמי לצודד באמא או לאבא עד כדי מצב של טשטוש המציאות הנכונה.

כושר השיפוט של הילדים מתחיל להיפגע הכאב ,חוסר האונים והביטחון אצל הילדים מתחיל להיפגע .
אני לא סבור לטעמי שניכור הורי זה השם הנכון והמוצלח אשר אינו מוכך מדעית והפך למעין אג’נדה בלבד ככלי מיקוח.
לאחרונה אני נתקל שוב ושוב במושג ” ניכור הורי ” ולעיתים הגבר מעלה טענה זו ולעיתים ההפך ומושג זה זה הפך להיות חביב על בעלי דין ומשתמשים בו מבלי שאפילו מבינים את משמעותו.
לכן החלטתי לבדוק מושג זה וניגשתי למקורות וזה מה שדגה החכה
א. גישת “הניכור ההורי” לא נבנתה על בסיס של מחקר, וגם הנחות היסוד שלה מפוקפקות. לכן היא איננה מקובלת על הקהילה המדעית בתחום מדעי החברה. משום כך, היא גם איננה עומדת בקריטריונים של עקרונות דאוברט ופריי, ואין אפשרות להביא את תיאורית הPAS כעדות מומחה לבית המשפט.
ב. ברוב המדינות אירופה וכמובן בארה”ב ובקנדה אינן מקבלות עוד עדויות מומחה על PAS, והן פוסלות את התיאוריה כבלתי ראויה להיות מוגשת לפני בית המשפט וגם בית המשפט הישראלי מרוח הפסיקה נוקט בגישה זו, ראה רע”א 3009/02 פלונית ואח’ נ’ פלוני ואח’
ג. ביקורת מדעית מתודולוגית (פסיכולוגית ומשפטית ) – שבתאי נוי, פסיכולוג הממונה כמומחה מטעם בתי המשפט בישראל, ביקר את התיאוריה במאמר מקוון לאתר ‘פסק דין’. הוא הסתמך הן על כתביו הרבים של גרדנר, והן על הביקורת המדעית האמריקאית הענפה על התיאוריה של גרדנר.
ד. נוי מצביע על כך שהתיאוריה של גרדנר לא התקבלה בשום צורה על ידי מוסדות הידע המדעיים הרפואיים והפסיכולוגיים בארצות הברית. התיאוריה שלו אינה נכללת ב DSM-IV קובץ המגדיר את התסמונות שקיבלו תוקף מדעי, ולא בקובץ האירופי המקביל. התיאוריות של גרדנר לא הוכחו בצורה מדעית, ולא עברו את סטנדרט פריי וסטנדרט דאוברט לקבלתה של תיאוריה בבתי משפט. נוי מסכם:
“… דווקא הפשטנות והחד משמעיות של הגישה, היא שמושכת אליה אנשי מקצוע רבים: שופטים, משפטנים, ואנשי בריאות נפש ורווחה. על רקע המורכבות של בעיות בתחום בריאות הנפש, המשפיעות על מורכבות גם בחוות דעת של מומחים בתחום, מפתה הפשטנות של גישת “הניכור ההורי” את אלה המחפשים פתרונות פשוטים, ברורים וחד משמעיים. רבים נכשלו בכך שקבלו את גישת “הניכור ההורי” מבלי שבחנו תחילה את הבסיס התיאורטי, האתי והמדעי שלה, ואת מעמדה בקרב האגודות הפרופסיונליות”.
ה. כל כולה שהעלאת תיאוריה זו ע”י ב”כ המבקש נועדה אך ורק למטרה אחת בלבד והיא להכתמה מכוונת של האם בעיני בית המשפט כדי להטות את בית המשפט לטובת האב, דהיינו אפליה נגד נשים והטייה לטובת ההורה האלים.
ו. השימוש במושג ניכור הורי הפך להיות כלי בידי בעלי דין והיד קלה על ההדק עד כדי שעד לאחרונה היה נוהל שיזמה כב’ השופטת מקייס, שכאמור בוטל לאחרונה, שניסה למנוע מקרים של שימוש לרעה בטענה ל’ניכור הורי’ דרך שני אמצעים מרכזיים: האחד, הפקדת ערבות על סך 10,000 ש”ח לצד ג’ על ידי הפונה שטוען לניכור הורי, והשני – מילוי שאלון מקיף בנושא המצב המשפחתי של הפונה. את המודל פיתחו שופטים בבית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז, הכולל את בתי המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ובפתח תקווה.
ז. אין באמור משום נקיטת עמדה אבל כל אחד יעשה את הבחנתו שלו ויחשב מסלול בהבנתו את המושג !.

Open chat
דילוג לתוכן