זכות השתיקה בחקירה, מתי?

זכות השתיקה בחקירה, מתי?

מתי כדאי להשתמש בזכות השתיקה בחקירה? ו איך קרה שדווקא זכות השתיקה, שתכליתה המקורית הייתה הגנה מפני הפללה עצמית, הפכה לחרב פיפיות התלויה מעל ראשו של החשוד ?

זכות השתיקה היא בבחינת זכות יסוד בסיסית הנזקפת לזכותו של אדם הנחשד בפלילים ועומד בפני חקירה. אין זה סוד כי אדם העומד בפני הליך חקירה משטרתית ניצב בפני אירוע שיכול להיות מלחיץ, לא נעים ובתנאים לא נוחים, כאשר לפעמים אף נלווה אליו גם הליך של שלילת חירות בדמות מעצר.

בגדול :

חשוד הנמצא בחקירה רשאי לא להשיב לשאלות על מנת לא להפליל את עצמו

שתיקתו של חשוד בחקירה עשויה לחזק את ראיות התביעה נגדו ( לא תמיד )

הגוף החוקר מחויב להודיע לחשוד על זכות השתיקה ולהסביר לו כי אינו מחויב להשיב לשאלות החוקרים

הבסיס החוקי :

סעיף 28 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) קובע שבעת מעצרו של אדם יש להזהירו כי “אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו”.

סעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות) אימץ את העיקרון שעל-פיו אסור להכריח אדם להעיד נגד עצמו, אך הוא מקבל עדות כזו אם היא ניתנה בהסכמת הנחקר.

הרעיון :

זכות השתיקה היא הביטוי המובהק ביותר לחיסיון מפני הפללה עצמית, וזאת בלי לחשוש מעונש על עצם הסירוב. ( רע”פ 3445/01 מישל אלמליח נ’ מדינת ישראל  )

זכות השתיקה ואי-ההפללה העצמית קיימת בכל מערכות המשפט הנהוגות במערב, כולל המשפט בישראל. היא נחשבת לאחת מזכויות האדם בכלל, ולחלק מהזכות להליך הוגן בפרט. גישה זו נהוגה גם במשפט העברי, המחמיר אף יותר עם הרשויות, בקביעה “אין אדם משים עצמו רשע” – גם הודאה שנתן אדם נגד עצמו מרצונו אינה קבילה.

העיקרון העומד מאחורי גישה זו הוא חזקת החפות מפשע לפיה כל אדם נחשב לחף מפשע אלא אם כן הוכח אחרת. חובת ההוכחה חלה על המאשים, קרי על המשטרה ופרקליטות המדינה, ואין אדם צריך להוכיח את חפותו, ואף אינו חייב לומר דברים שעלולים להפלילו.

הליך החקירה המשטרתית נועד למען איסוף ראיות וגביית עדויות במטרה להגיע לחקר האמת ולבסס תשתית ראייתית לאישום. לנאמר על ידי החשוד בהליך זה יש משמעות רבה ואף מכרעת. שכן, הדברים שיאמר יהוו למעשה את גרסתו והתייחסותו לחשדות המפונים כלפיו, וכל שינוי באותה גרסה או חזרה ממנה, יפחיתו את אמינות ואת מהימנות גרסתו ואף יביאו לסיבוכו. כך עלול אותו חשוד למצוא עצמו עומד מול חשדות שיבשילו לכתב אישום, שיישא עמו הליך ארוך ומתיש של בירור אשמה בבית המשפט, כאשר יכולת הגנתו נפגמה לאור הדברים שאמר בחקירתו.

כן או לא, כדאי לשתוק בחקירה?

זו שאלת מיליון הדולר שרבים שואלים , חשוב להבין מה עומד ביסודה של זכות השתיקה. אם כן, זכות השתיקה באה כדי למנוע מאדם להיקלע ל- “טרילמה” בה הוא מיטלטל בין שלושה מכבשי לחץ – החובה המוסרית והמשפטית לומר את האמת, החולשה האנושית לשקר כדי להציל את עורו, החשש להסתבך עקב סירובו לשתף פעולה בחקירה. כדי לתת מענה למצב זה – נועדה זכות השתיקה.

חשוב לומר כי מימוש זכות השתיקה צריכה להינקט לאחר היוועצות מקצועית עם עורך דין פלילי מקצועי, אשר בשיחה עם הנחקר בהיוועצות טרם החקירה ידע לנתח את המצב המשפטי בו נתון החשוד ויוכל להמליץ לו האם כדאי לשמור על שתיקה או דווקא למסור גרסה.

בשלב החקירה, הנחקר נמצא בנחיתות אל מול אותו חוקר שיושב מולו בחקירה שכן יש קושי ממשי והוא בד”כ אינו יודע מהו היקף המידע הנמצא ברשות החוקרים ויכול רק לנחש. מצב זה מעלה את התלבטויות בראשו של הנחקר – האם כל דבר שיגיד עלול להוות מידע שלא היה ברשות החוקרים ולסבך אותו עוד יותר? או אולי ההיפך –  האם החקירה תלויה כל כולה בחילוץ הודאה או אמרות מפלילות מפי החשוד אשר בלעדיהן התיק לא יבשיל לכדי כתב אישום פלילי?

כמו כן, שימוש בזכות השתיקה עלול להיות בעוכרי החשוד כאשר לחקירה נלווה כאמור הליך מעצר- אז המחסור בשיתוף הפעולה עלול להביא להארכת ימי המעצר. במקרים אחרים, השימוש בזכות השתיקה עלול להוות חיזוק לראיות התביעה בזמן המשפט או להיזקף לחובתו בזמן גזירת הדין- אז לא ייהנה מהקלה בעונש שמוענקת למי שאכן שיתף פעולה בחקירתו מן הרגע הראשון וחסך זמן חקירתי, שיפוטי וקיבל אחריות על מעשיו.

כך או אחרת, מימוש זכות השתיקה צריכה להיעשות לאחר שקילה נכונה של נתונים לא מעטים, תוך מחשבה מעמיקה, ראייה מקצועית ארוכת טווח וגיבוש אסטרטגיית הגנה נכונה. לכן, יש חשיבות רבה בהיוועצות בעורך דין בזמן אמת ולכן יש חשיבות להיוועצות מידית טרם חקירה.

משרדנו נותן מענה 24/7 ומלווה נחקרים משלב הייעוץ לפני חקירה ועד ניהול משפט.

עוה”ד יוסי קטש 054-4300949

עוה”ד יעקב בדור   050-6333649

Open chat
דילוג לתוכן