ביטול רישום פלילי ושינוי עילת סגירת תיק

ביטול רישום פלילי ושינוי עילת סגירת תיק

ביטול רישום משטרתי – שינוי עילת סגירת תיק פלילילרשות התביעה (המשטרתית או הפרקליטות) קנויה סמכות לסגור את תיק החקירה שנפתחו כנגד אדם . ישנן עבירות שקצין משטרה ראשי לגנוז בעילות מסוימות כאשר רובן המכריע הנו בעבירות מסוג עוון ובחלק מעבירות פשע רק בעילה של “עבריין לא נודע” חלק מן התיקים לא יכולים להיגנז ע”י אותו קצין משטרה ולכן מועברים לתביעה ושם נלמד התיק ובמסגרת סמכותו מפעיל ראש שלוחת תביעות או סגנו שהם בעלי סמכות גניזה בתביעה המשטרתית או פרקליט בעל סמכות גניזה שיקול-דעת לפי הכללים להפעלתו על-ידי רשות שלטונית.
במסגרת שיקול-דעתו מחליט הוא על העמדה או אי-העמדה לדין, ובמקרה האחרון קובע הוא את עילת סגירת התיק – באחת משלוש העילות הבאות: חוסר עניין לציבור, חוסר ראיות וחוסר אשמה, כאשר סגירת התיק מותירה רישום משטרתי פרט לחוסר אשמה ששם גיליונו של אותו אזרח הופך להיות נקי, זהו הרישום המכונה רישום פלילי או ר.פ בשפת המשטרה.רבים טועים לחשוב כי רישום פלילי הינו רישום משטרתי פנימי בלבד וכן ההיפך, אך למעשה קיים הבדל אופרטיבי מעבר להבדל הסמנטי בין שני מושגים אלו.נהוג לחשוב כי רישום פלילי מתייחס רק לעבירה שאזרח נשפט עליה ונגזר דינו לחובה ! אך למעשה המציאות שונה ועגומה יותר למעשה כל אדם שהוגשה כנגדו תלונה בעבר מוצדקת או לא מוצדקת או נחקר בחשד לביצוע עבירה ונפתח נגדו תיק במשטרה ולא הועמד לדין בשל סגירת התיק במשטרה או בגופים שצוינו קודם, למעשה בפועל נותר לאזרח רישום משטרתי במקרים מסוימים אומנם קיימים הבדלים נוספים בין רישום משטרתי לבין רישום פלילי.

למעשה ישנה אפשרות לביטול רישום משטרתי באמצעות שינוי עילת סגירת התיק, עוד על שינוי עילת סגירת תיק הפלילי לחוסר אשמה אם באמצעות טיפול עורך דין מול היחידה החוקרת או הגוף הגונז ואם כל זה לא עוזר אז לא נותרת ברירה ופונים להגשת עתירה מנהלית לביטול רישום הפלילי. לא מעט אנשים שנחקרו בעברם אך מעולם לא הורשעו ולפעמים מתלונות שווא של שכנים וכדומה מגיעים ליום שצריכים תעודת יושר לצורך קבלה לעבודה במקומות מסוימים (המוסמכים בחוק לדרוש לעיין במרשם , הרי לא כול מעסיק מורשה לדרוש זאת מעובד) או על מנת לגשת למכרזים ועוד זכות וכאשר מוגשת ע”י אותו אזרח בקשה לעיון במסמכים לביטול רישום הפלילי מגלה כי שמו הוחתם אף שמעולם לא הוכחה אשמתו ולא הועמד לדין.לדוגמא : שכם טורדן שמגיש תלונת סרק על תקיפה ואיומים ואותו אדם נורמטיבי נחקר באזהרה והתיק נסגר והוא לא מייחס לכך חשיבות לאותו אירוע זניח ופתאום ביום הדין שצריך תעודת יושר מגלה שאותו אירוע ישן סיבך את חייו.לכן ישנה חשיבות רבה להבין שכול חקירה באזהרה שמלווה בלקיחת טביעות אצבע וצילום ומשלוח טופס 3004 ע”י החוקר במשטרה דינה רישום פלילי.
כמו כן בכול מפגש של שוטר אזרח עתידי ( גם רישום דוח תנועה או כל מפגש אחר ) תמיד שייבדק במסוף המשטרתי יקפוץ לעיניי השוטר אותה חשד לעבירה, השוטר תמיד יראה בו כסוג של עבריין ויתייחס אליו בהתאם.כל מעסיק עתידי שיקבל את אותו מסמך ” תעודת יושר ” יקבל רושם מוטעה על אותו עובד ולך תסביר לו שזה רק שכן טורדן או סתם הסתבכות שהיית קטין ? איך אומרים לך תסביר שאין לך אחות… מכירים ? בטרם הגשת בקשה לשינוי עילת הסגירה יש למצות את זכות העיון הנתונה לחשוד בצילום כל חומר החקירה אשר נאסף על ידי המשטרה, על ידי כך ניתן ללמוד את כל העובדות ובהתאם לכך לגבש טענות משפטיות התומכות בשינוי העילה. במידה והבקשה לצילום חומר החקירה נדחית קיימת אפשרות להגשת ערר אשר נבחן על ידי מקבל ההחלטה ומועבר בצירוף עמדתו למחלקת עררים בפרקליטות המדינה.
אם הערר נדחה קיימת אפשרות נוספת, להגיש עתירה מנהלית לבג”ץ.לעתים תטען המשטרה שהתיק נגנז בעילת חוסר ראיות ואין אפשרות לצלם את התיק ויש לנו בעיה.הרעיון שלא לאפשר צילום תיק שנגנז בעילת חוסר ראיות נובע מן החשש שאי פעם כן תהיה ראיה והיחידה החוקרת תחליט לפתוח את התיק וייווצר מצב שאותו נחקר עתידי ודמיוני ייחשף לראיות שכבר הושגו ויוכל לשבש חקירה.לציין שכול תיק יש לו תקופת התיישנות לאחר מכן לא ניתן לפתוח אותו ואז טענה זו כבר לא תעמוד לסירוב לצלם את התיק.המסגרת הנורמטיבית סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי מסדיר את הנושא של סגירתם של תיקי חקירה. הסעיף קובע, לאמור: “ראה התובע שהועבר אליו חומר החקירה שהראיות מספיקות לאישום אדם פלוני, יעמידו לדין, זולת אם היה סבור שאין במשפט עניין לציבור…”.

ב-2.1.1994 הוציא פרקליט המדינה בזמנו הנחיות לעניין הפעלת שיקול-הדעת. ההנחיות מבהירות את אופן הפעלת שיקול-הדעת לעניין סגירת תיק בשל חוסר ראיות מספיקות. ההנחיות יוצרות תת-סיווג בתוך עילת סגירת תיק מ”חוסר בראיות מספיקות”, בהוסיפן לעילות הסגירה הקבועות בחוק עילת סגירה מחמת “חוסר אשמה”.לפי אותן הנחיות, כאשר סבור תובע “… כי קיימות בתיק ראיות המעוררות חשד לביצוע עבירה על ידי פלוני, אלא שחומר הראיות איננו מספיק להוכחת אשמתו של החשוד, וממילא איננו מספיק להעמדתו לדין, ייסגר התיק לגבי אותו חשוד בעילה של ‘חוסר ראיות’ וכך גם תנומק החלטת הסגירה.כאשר השתכנע התובע אותו גורם מוסמך לגניזה מתיק החקירה “…כי כלל לא בוצעה עבירה באותו עניין או כי אין שמץ ראיות לביצוע העבירה ע”י החשוב בתיק, יש לנמק את סגירת התיק ב’העדר אשמה’ ולא ב’חוסר ראיות'” ובפועל לא כל כך מהר יעשה זאת הגונז.בית-משפט העליון אימץ בפועל את ההבחנה בין סגירת תיק מ”חוסר ראיות” לבין סגירתו מ”חוסר אשמה” וקבע כי יש הצדקה לסגור תיק מ”חוסר ראיות” ולא מ”חוסר אשמה”, כאשר הראיות הקיימות משאירות ספק סביר בחפותו של החשוד ולכן נחזור חזרה שלא כל כך מהר ייגנז תיק בעילת חוסר אשמה ולכן יש צורך בעורך דין מיומן שיפעל מול אותם גורמים שיש קושי לאזרח לעמוד מולם לבדו.חשיבותה של עילת סגירת תיק נוגעת לנושא הרישום. חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] אינו מסדיר את נושא הרישום של תיק שנסגר בעילה כלשהי. חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים מסדיר את הנושא ומבחין – לעניין הרישום – בין שני סוגים של מאגרי מידע המנוהלים על-ידי המשטרה.האחד, “… מרשם פלילי ובו פרטי רישום לעניין כל אדם שניתנה לגביו הרשעה או החלטה אחרת” השני והוא הבעייתי, “… רישומים אחרים הדרושים לה לצרכיה”.
חוק המרשם אינו קובע את הנושאים שייכללו ב”רישומים האחרים”.

סעיף 11א לחוק המרשם קובע כי מידע בדבר החלטה שלא להעמיד לדין לא יימסר אלא לגופים מוסמכים המפורטים בתוספת השלישית לחוק: היועץ המשפטי לממשלה ותובע משטרתי, לצורך מילוי תפקידיהם; המשטרה, שירות הביטחון הכללי, המשטרה הצבאית ומחלקת ביטחון שדה של צה”ל, לפי כללים מסוימים; קצין מבחן וחוקר מדעי, בתנאים שנקבעו בתקנות.חוק המרשם אינו מסדיר אפשרות של אי-רישום תיקי חקירה שנסגרו, וכולם אמורים להיכלל במאגר המידע של “רישומים אחרים”. לפי הנחיות המשטרה, תיקים שנסגרו בעילה של “חוסר אשמה” אינם נרשמים כלל ב”רישומים אחרים” של המשטרה, וממילא לא ניתן למוסרם לגורמים שמחוץ למשטרה ולכן החשיבות בגניזת התיק בעילה זאת.בית-משפט העליון עמד לא אחת על כך כי אותו רישומים הנכללים ומוגדרים ” רישומים אחרים ” יוצרים סטיגמה על בעל הרישום, כל אימת שמוגשת נגדו במשטרה תלונה חסרת כל יסוד….חוסר עניין לציבור = יש ראיות ואין עניין לציבור ולמעשה אינו מטהר את שמו של אותו נחקר חוסר ראיות = יש ראיות אך לא מספיקות להעמיד לדין ואינו מטהר את שמו של אותו נחקרחוסר אשמה = אין ראיות – יודעים שלא ביצע את העבירה ומטהר שמו של החשוד ! תיקים סגורים שלא נסגרו מחוסר אשמה מופיעים ברישום המשטרתי הפנימי. מידע על אותם תיקים עשוי להימסר לרשויות חקירה ובטחון אחרים: לשירות הביטחון הכללי, למשטרה הצבאית ולמחלקת בטחון שדה של צה”ל. הוא עשוי להיות מועבר ליועץ המשפטי לממשלה, לתובעים שהוסמכו על ידו ולקציני מבחן. לפיכך, תיק אשר נסגר שלא מחוסר אשמה מכתים את שמו הטוב של האדם, והרישום לגביו “מטיל… סטיגמה על בעל הרישום” ופוגע בפרטיותו.

רשויות התביעה (התביעה המשטרתית או הפרקליטות), בידם נתונה ההחלטה האם לסגור את התיק ובאיזו עילה לסגור את התיק, המשמעות של סוג העילה שבה נסגר התיק, אינו דבר של מה בכך. שכן תיק שנסגר מחוסר ראיות או מחוסר אשמה – המשמעות היא שעדיין יש לחשוד רישום פלילי שעלול להשפיע על חייו.כאשר נשאר רישום פלילי הדבר עלול לפגוע באותו אדם, יש מקומות עבודה רבים שאינם מקבלים עובד לעבודה באם זה יש לו רישום פלילי, זאת ועוד אינו יכול לשמש כעורך דין, אינו יכול לשרת בכוחות הביטחון וכוחות המשטרה, מוגבלות בהוצאת ויזה לארה”ב או הנפקת אזרחות במדינה אחרת ועוד..יחד עם זאת, כאמור לעיל, החלטת הרשות לסגור את התיק בעילה מסוימת, איננה סופית ונתונה היא לביקורת שיפוטית, אולם בטרם מוגשת בקשה או עתירה לשינוי העילה יש לפנות לעורך דין פלילי הבקיא ברזי המקצוע וידע איך לתקוף את הנושא. כאשר עושים זאת ללא עורך דין ומגישים בקשה לשינוי עילת סגירת תיק, ללא ידע ו/או ללא ניסיון בתחום, בקשתו על פי רוב תידחה על הסף וכאן החשיבות של פניה לעורך דין פלילי הבקיא בתחום ומכיר את המערכות ויודע איך לפעול מולן.משרדנו תמיד ימצא את האסטרטגיה הנכונה

Open chat
דילוג לתוכן